<h1>ערכי תנאים ואמוראים לרבינו יהודה ב"ר קלונימוס משפירא רבו של הרוקח — ערך רב יימר סתם</h1>
<h2>דף סז:</h2>
תימה לרב הונא ורב אסי ורב יימר היאך יכולה להזהר חמשה ימים באותן דברים. וחפיפה מתקנות עזרא היא, כדגרסינן בפרק מרובה [ב"ק פ"ב ע"א] בעשר תקנות שאחת מהן שתהא האשה חופפת וטובלת. ופרכינן התם דאורייתא היא דתניא ורחץ את כל בשרו שלא יהא דבר חוצץ את בשרו את הטפל לבשרו ומאי ניהו שערו. ומשני דאורייתא לעיוני דילמא מיקטר אי נמי דילמא מאיס מידי משום חציצה, ואתא איהו ותקן חפיפה. ואע"ג דקתני חפיפה צריכה אף למיסרק, שתסרוק במסרק את שערה, דהכי גרסינן בירושלמי בהלכה ראשונה דמסכת פסחים [פ"א ה"א] תני רבי אלייכה חתניה דרבי לוי נדה חופפת וסורקת כהנת אינה חופפת וסורקת. נדה כהנת חופפת וסורקת שלא תחלוק בין נדה לנדה. תני רבי גמליאל בר אילייכא קומי רבי מנא, נדה שהיא מפסקת כל שבעה חופפת וסורקת. כהנת שהיא טובלת כל יום אינה חופפת וסורקת.
ונראה דבעלי קריין ושאר חייבי טבילות אינן צריכין חפיפה, דדווקא נדה הוא דצריכה משום דמקפדת על כל שהו. וא"ר יצחק דגזרו על מיעוט המקפיד משום רובו המקפיד אבל על מיעוטו שאינו מקפיד לא גזרו. הילכך אשה לבעלה דמקפדת, כדאיתא בבמה אשה יוצאה [שבת נ"ז ע"א] באחוותא דרב הונא בריה דרב יהושע, דאמר רב הונא בריה דרב יהושע כל שהוא משום אריג לא גזרו ואיכא דאמרי אמר רב הונא בריה דרב יהושע חזינא להו לאחוותי דלא קפדן, והיכא דטניפי קפדן. ואמרינן נמי בזבחים בס"פ דם חטאת [צ"ח ע"ב] דמוכר רבב אין רבב חוצץ [על] בגדו. ואם טבח הוא אין דם יבש חוצץ. הילכך טבילה בזכרים נראה דבעיוני בעלמא סגי. אבל אשה ודאי בעיוני נמי לא [סגי] אלא בחפיפה וסריקה. והא דדרש [ס"ו ע"ב] מרימר משמיה דרבא אשה לא תחוף אלא בחמין ואפילו בחמי חמין, מאי טעמא קרירי מסרכי מזיא. תו אמר רבא אשה לא תחוף לא בנתר ולא בחול נתר מקטף חול מסרך. נראה אע"פ שסורקת כשחופפת, באלו אין המסרק מועיל שלא יסתבך השער זה בזה וחוצץ.
ונראה ההיא דאמר רב [חולין ל"א ע"א] נדה שנאנסה וטבלה מותרת לבעלה. [מיירי] כגון דמתחילה חפפה, ולא לשם טבילה זו. דאי לא חפפה אע"פ שבדקה עצמה לאחר טבילה ולא נמצא עליה דבר חוצץ צריכה לחוף ולטבול פעם שניה, דאימר כשעלתה מטבילת מצוה ברדיוני נפל. כלומר המים ואמת המים בעלייתה העבירו את הדבר החוצץ שהיא מקפדת עליו אם תרגיש בו. כדאמרינן נמי [ס"ז ע"א] אשה לא תטבול (בלמן) [בנמל] אע"ג דליכא השתא אימור בדריוני נפל. פירוש גלים. כההיא מיחזי כי אידוותא [ב"ב ד' ע"א]. ואין לדמות חציצה דחייבי טבילות. לחציצה (דנכסים) בפרק חומר בקודש [חגיגה כ"א ע"א].
